המצב הביטחוני השורר בארץ לאחרונה מעלה שאלות רבות הנוגעות לזכות לשאת נשק ובזכות להגנה עצמית. כידוע, שימוש בנשק הוא אסור, אלא לשם הגנה עצמית או הגנה על הציבור בעת סכנה. על כן, נשאלת השאלה מתי מותר להשתמש בנשק לשם הגנה עצמית?.
האם מותר להחזיק בנשק?
סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 אוסר על נשיאת נשק ללא רשות. אך אנשי כוחות ביטחון, ומאבטחים, רשאים לשאת עמם נשק. כמו כן, נשיאת נשק מותרת רק למי שמקבל רישיון ממשרד הפנים. קבלת רישיון מותנית במספר תנאים כגון: מגורים באזור מסוכן, מעבר אימונים, בדיקות רפואיות ונפשיות ועוד.
נשק מוגדר בחוק בתור כלי שמסוגל לירות קליעים, כדורים, פצצות, ובכלל זה, תחמושת. נשק גם מוגדר בתור כלי שאפשר לירות ממנו אביזרים (כגון: כדור גומי, מסמרים ועוד). אגב, גז מדמיע לא נחשב לכלי נשק אסור על פי חוק, לכן הוא גם נמכר בחנויות לצרכי הגנה עצמית.
מי שעובר עבירות של אחזקת נשק, עתיד למאסר של עד 7 שנים, אחזקה של תחמושת (לא כלי נשק פעיל) חשוף לעונש מאסר של שלוש שנים. מי שמייצר ומוכר נשק לא חוקי, צפוי למאסר עד חמש עשרה שנים. בנוסף לאיסור על נשיאת נשק, קיים איסור בחוק העונשין על עריכת אימונים צבאיים ואימונים בנשק לא חוקי, מי שעובר עבירות כגון אלו צפוי למאסר של שבע שנים.
נשק מוגדר בחוק בתור כלי שמסוגל לירות קליעים, כדורים, פצצות, ובכלל זה, תחמושת. נשק גם מוגדר בתור כלי שאפשר לירות ממנו אביזרים (כגון: כדור גומי, מסמרים ועוד). אגב, גז מדמיע לא נחשב לכלי נשק אסור על פי חוק, לכן הוא גם נמכר בחנויות לצרכי הגנה עצמית.
מי שעובר עבירות של אחזקת נשק, עתיד למאסר של עד 7 שנים, אחזקה של תחמושת (לא כלי נשק פעיל) חשוף לעונש מאסר של שלוש שנים. מי שמייצר ומוכר נשק לא חוקי, צפוי למאסר עד חמש עשרה שנים. בנוסף לאיסור על נשיאת נשק, קיים איסור בחוק העונשין על עריכת אימונים צבאיים ואימונים בנשק לא חוקי, מי שעובר עבירות כגון אלו צפוי למאסר של שבע שנים.
מהי הגנה עצמית?
בתקופה האחרונה אנו עדים יותר ויותר לאירועים שבהם אזרחים מן השורה נאלצים להגן על עצמם מפני פיגועי טרור. בין אם מדובר על ניסיונות דקירה, ובין אם מדובר על ניסיונות תקיפה או ירי לא חוקי לעבר אזרחים. חשוב להבהיר שלכל אדם המצוי בסכנת חיים קיימת זכות ולעיתים אף חובה להגן על עצמו, לרבות באמצעות כלי נשק אותו הוא נושא עמו כחוק. אך מהי בעצם "הגנה עצמית"?.
חוק העונשין, מגדיר מספר פעולות המוגדרות בתור הגנה עצמית, כדלקמן:
הגנה עצמית: החוק קובע כי אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שהוא ביצע, אם המעשה היה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה, שהיוותה כלפיו סכנה מוחשית לפגיעה בחייו בגופו או ברכושו, או באדם שלישי. לדוגמא: מחבל המתקרב לאזרח בכוונה לדקור אותו ולפגוע בגופו, יכול אותו אזרח לירות במחבל, לפלג גופו התחתון כדי להפסיק את הסכנה הנשקפת. אך יוער, שהגנה עצמית מותנית בשני סייגים: האחד הוא שאין להיכנס מראש לסיטואציה בצורה פסולה (כלומר יש להימנע מראש מעימות אם יש חשש להתפתחות קטלנית). הסייג השני הוא כי יש לנהוג בסבירות בעת ההתגוננות. לכן, אם אזרח משתמש בנשק כדי להגן על עצמו, הציפייה היא שלאחר שפסקה הסכנה, אין להמשיך לירות במי שמסכן אותו.
הגנת בית מגורים: החוק גם קובע כי מי שמתגונן כדי להגן על ביתו או בית העסק שלו או משקו החקלאי, לא יישא באחריות פלילית. זהו בעצם תיקון חקיקה שהתווסף לאחר פרשת שי דרומי, שהגן על ביתו מפני גנבי בקר, הועמד לדין וזוכה לבסוף. אך עדיין, גם לשם הגנת בית או משק חקלאי, יש לנהוג בסבירות, ולהביא בעצם להפסקת המעשה, ולא למיצוי הדין.
הגנת הצידוק: חוק העונשין קובע כי מי שפועל בהוראת רשות מוסמכת, ומבצע פעולה שנבעה מהוראה חוקית או חובה חוקית, יהיה פטור מאחריות פלילית. לדוגמא: שוטר המשתמש בנשק כדי להדוף מחבל, פועל מכוח הגנת הצידוק, שכן מוטלת על השוטר חובה חוקית להגן על הציבור ללא הבדל. עם זאת, גם על מי שפועל מכוח הוראה חוקית, מוטלת חובה לא לבצע מעשה שהוא לא חוקי בעליל, וכן מוטלת עליו חובה לנהוג בסבירות. כך שגם איש כוחות ביטחון, צריך להשתמש בנשק בסבירות כדי למנוע פגיעה באזרחים, ומוטלת עליו חובה להפסיק את הפגיעה בעת שחלפה הסכנה.
כמו כן, אל לו לאיש כוחות ביטחון לפגוע באדם ללא כל הצדקה או סכנה שנשקפת, אפילו אם ניתנה לו הוראה לכך. דוגמא למקרה כזה היא טבח כפר קאסם שנעשה בשנות החמישים. אז קיבלו שוטרים הוראה לירות בכל אזרח שישהה מחוץ לביתו משעת ערב. לימים, נקבע כי הייתה זו הוראה בלתי חוקית בעליל, משום שהאזרחים לא העמידו בשום סכנה את אנשי הביטחון.
חוק העונשין, מגדיר מספר פעולות המוגדרות בתור הגנה עצמית, כדלקמן:
הגנה עצמית: החוק קובע כי אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שהוא ביצע, אם המעשה היה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה, שהיוותה כלפיו סכנה מוחשית לפגיעה בחייו בגופו או ברכושו, או באדם שלישי. לדוגמא: מחבל המתקרב לאזרח בכוונה לדקור אותו ולפגוע בגופו, יכול אותו אזרח לירות במחבל, לפלג גופו התחתון כדי להפסיק את הסכנה הנשקפת. אך יוער, שהגנה עצמית מותנית בשני סייגים: האחד הוא שאין להיכנס מראש לסיטואציה בצורה פסולה (כלומר יש להימנע מראש מעימות אם יש חשש להתפתחות קטלנית). הסייג השני הוא כי יש לנהוג בסבירות בעת ההתגוננות. לכן, אם אזרח משתמש בנשק כדי להגן על עצמו, הציפייה היא שלאחר שפסקה הסכנה, אין להמשיך לירות במי שמסכן אותו.
הגנת בית מגורים: החוק גם קובע כי מי שמתגונן כדי להגן על ביתו או בית העסק שלו או משקו החקלאי, לא יישא באחריות פלילית. זהו בעצם תיקון חקיקה שהתווסף לאחר פרשת שי דרומי, שהגן על ביתו מפני גנבי בקר, הועמד לדין וזוכה לבסוף. אך עדיין, גם לשם הגנת בית או משק חקלאי, יש לנהוג בסבירות, ולהביא בעצם להפסקת המעשה, ולא למיצוי הדין.
הגנת הצידוק: חוק העונשין קובע כי מי שפועל בהוראת רשות מוסמכת, ומבצע פעולה שנבעה מהוראה חוקית או חובה חוקית, יהיה פטור מאחריות פלילית. לדוגמא: שוטר המשתמש בנשק כדי להדוף מחבל, פועל מכוח הגנת הצידוק, שכן מוטלת על השוטר חובה חוקית להגן על הציבור ללא הבדל. עם זאת, גם על מי שפועל מכוח הוראה חוקית, מוטלת חובה לא לבצע מעשה שהוא לא חוקי בעליל, וכן מוטלת עליו חובה לנהוג בסבירות. כך שגם איש כוחות ביטחון, צריך להשתמש בנשק בסבירות כדי למנוע פגיעה באזרחים, ומוטלת עליו חובה להפסיק את הפגיעה בעת שחלפה הסכנה.
כמו כן, אל לו לאיש כוחות ביטחון לפגוע באדם ללא כל הצדקה או סכנה שנשקפת, אפילו אם ניתנה לו הוראה לכך. דוגמא למקרה כזה היא טבח כפר קאסם שנעשה בשנות החמישים. אז קיבלו שוטרים הוראה לירות בכל אזרח שישהה מחוץ לביתו משעת ערב. לימים, נקבע כי הייתה זו הוראה בלתי חוקית בעליל, משום שהאזרחים לא העמידו בשום סכנה את אנשי הביטחון.
השתמשתי בנשק כדי להגן על עצמי - האם יוגש נגדי כתב אישום?
בתי המשפט בישראל אינם רואים בעין יפה מקרים שבהם אזרחים נוטלים את החוק לידיים, ובכלל הגנה עצמית ושימוש בנשק לשם כך, נבחנים ע"י בתי המשפט בעין מאוד ביקורתית. אם נתקלת בסיטואציה שבה השתמשת בנשק לצורך הגנה עצמית, והוגש נגדך כתב אישום, יש לפנות בהקדם לייעוץ משפטי. עורך דין בנושא נשק, עשוי לסייע לך כבר בשלב החקירה המשטרתית הראשונה, להוכיח את טענתך.
