עד לפני מספר שנים, היו שני "שחקנים עיקריים" במסגרת ההליך הפלילי. השחקן הראשון היה הנאשם, אשר נגדו הוגש כתב אישום וסביבו התנהל כל ההליך הפלילי. השחקן השני היה המאשימה, כלומר המדינה. עם זאת, בשנת 2001, קרה דבר בישראל והתווסף שחקן שלישי להליך הפלילי. לשחקן זה קוראים "נפגע העבירה". מהן זכויותיהם של נפגעי עבירה? איזה חוק מסדיר את זכויותיהם? על כל אלו נשיב במאמר שלהלן.
איזה חוק מסדיר את זכויות נפגעי העבירה בישראל?
החוק המסדיר את זכויותיהם של נפגעי העבירה במדינת ישראל, הוא חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן: "חוק הזכויות"). חוק זה שינה לחלוטין את תפיסת המשפט הפלילי, כפי שהייתה נהוגה עד לחקיקת החוק. כאמור, אם בעבר המשפט הפלילי נסב סביב זכויותיו של הנאשם בהליך הפלילי, עתה התווסף לו צד נוסף, אשר גם בעמדותיו יש להתחשב: נפגע העבירה.
סעיף 1 לחוק הזכויות קובע, כי מטרת החוק לשמור על זכויותיהם של נפגעי העבירה בישראל וכן להגן על כבוד האדם. במקביל קובע סעיף 1, כי אומנם יש לשמור על זכויות נפגעי עבירה, אך מבלי לגרוע מזכויותיו של הנאשם. כלומר, חוק הזכויות אומנם מצרף שחקן נוסף להליך הפלילי, אך צירופו של אותו שחקן אינו אמור לפגוע בשחקן העיקרי, הנאשם.
עוד קובע חוק הזכויות, כי הגופים האמונים על יישומו, הם המשטרה או הפרקליטות, בהתאם לסוג העבירה והגוף המטפל (למשל: ישנם תיקים שנמצאים בטיפול הפרקליטות וישנם תיקים המטופלים ע"י יחידת התביעות של המשטרה).
חוק הזכויות מקנה לנפגעי עבירה מגוון רב של זכויות. בטרם נסקור את הזכויות המוקנות לנפגעי עבירה, נסביר מהי ההגדרה לנפגע עבירה, בהתאם לחוק הזכויות:
חוק הזכויות מונה שני תנאים לצורך הכרה בתור נפגע עבירה. עם זאת, מדובר בשני תנאים חלופיים ולא מצטברים. התנאי הראשון להכרה בתור נפגע עבירה, הוא כי מדובר באדם שנפגע באופן ישיר מעבירה פלילית. כלומר, אדם שהותקף, או נפגע מעבירת מין, או אירע כלפיו ניסיון רצח וכו'.
התנאי השני להכרה בתור נפגע עבירה, הוא כי מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של קורבן העבירה. אך תנאי זה רלוונטי רק במקרים שבהם הקורבן "האמיתי" איבד את חייו כתוצאה מהעבירה. לדוגמא, אדם אשר נרצח, קורבן העבירה יהיו הוריו או בן או בת זוגו או ילדיו. למען הסר ספק, חוק הזכויות מחריג את הזכות להיות מוכר בתור נפגע עבירה, מאנשים שביצעו עבירה. כלומר: אדם אשר רצח את ילדיו, לא יוכר בתור נפגע עבירה וכך גם אדם שרצח את בן או בת זוגו.
סעיף 1 לחוק הזכויות קובע, כי מטרת החוק לשמור על זכויותיהם של נפגעי העבירה בישראל וכן להגן על כבוד האדם. במקביל קובע סעיף 1, כי אומנם יש לשמור על זכויות נפגעי עבירה, אך מבלי לגרוע מזכויותיו של הנאשם. כלומר, חוק הזכויות אומנם מצרף שחקן נוסף להליך הפלילי, אך צירופו של אותו שחקן אינו אמור לפגוע בשחקן העיקרי, הנאשם.
עוד קובע חוק הזכויות, כי הגופים האמונים על יישומו, הם המשטרה או הפרקליטות, בהתאם לסוג העבירה והגוף המטפל (למשל: ישנם תיקים שנמצאים בטיפול הפרקליטות וישנם תיקים המטופלים ע"י יחידת התביעות של המשטרה).
חוק הזכויות מקנה לנפגעי עבירה מגוון רב של זכויות. בטרם נסקור את הזכויות המוקנות לנפגעי עבירה, נסביר מהי ההגדרה לנפגע עבירה, בהתאם לחוק הזכויות:
חוק הזכויות מונה שני תנאים לצורך הכרה בתור נפגע עבירה. עם זאת, מדובר בשני תנאים חלופיים ולא מצטברים. התנאי הראשון להכרה בתור נפגע עבירה, הוא כי מדובר באדם שנפגע באופן ישיר מעבירה פלילית. כלומר, אדם שהותקף, או נפגע מעבירת מין, או אירע כלפיו ניסיון רצח וכו'.
התנאי השני להכרה בתור נפגע עבירה, הוא כי מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה של קורבן העבירה. אך תנאי זה רלוונטי רק במקרים שבהם הקורבן "האמיתי" איבד את חייו כתוצאה מהעבירה. לדוגמא, אדם אשר נרצח, קורבן העבירה יהיו הוריו או בן או בת זוגו או ילדיו. למען הסר ספק, חוק הזכויות מחריג את הזכות להיות מוכר בתור נפגע עבירה, מאנשים שביצעו עבירה. כלומר: אדם אשר רצח את ילדיו, לא יוכר בתור נפגע עבירה וכך גם אדם שרצח את בן או בת זוגו.
אילו זכויות מוקנות לנפגעי עבירה בהתאם לחוק הזכויות?
חוק הזכויות מונה מספר רב של זכויות המוקנות לנפגעי עבירה. נסקור את עיקר הזכויות, כדלקמן:
לקורבן עבירה הזכות לפרטיות: חוק הזכויות מקנה לנפגעי עבירה זכות לפרטיות. כלומר, קורבנות עבירה זכאים לכך שפרטיהם לא יפורסמו ברבים, לרבות שמותיהם ובוודאי שגם כתובת מגוריהם. עם זאת, לבית המשפט יש שיקול דעת בנושא ולעיתים הוא רשאי להורות על פרסום פרטים מזהים. גם למשטרה בתור גוף חוקר יש שיקול דעת במקרים כאלו, במיוחד כאשר הפרסום נובע מצורך חקירתי.
לקורבן עבירה יש זכות לעיין בכתב האישום: אומנם מדובר בזכות שהיא לכאורה טריוויאלית, אך לא בהכרח. בעבר, לקורבן עבירה, אפילו אם היה מדובר בקורבן של עבירת אלימות קשה (לרבות עבירת מין), לא הייתה זכות לעיין בכתב האישום אשר הוגש נגד מי שביצע נגדו את העבירה, חמורה ככל שתהיה. כיום, עם חקיקת חוק הזכויות, גם לקורבן העבירה יש זכות לעיין בכתב האישום שהוגש נגד מבצע העבירה לכאורה.
לקורבן יש זכות לקבל מידע: לקורבן העבירה יש זכות לקבל מידע על ההליך המשפטי. לדוגמא: לקורבן עבירה יש זכות לדעת על מועדי הדיון, על מועד מתן הכרעת הדין והשמעת גזר הדין. בעבר הזכות הזו לא הייתה קיימת ורק בדיעבד קורבנות עבירה היו מגלים שמבצע העבירה כלפיהם שוחרר ממעצר, או שהתביעה הגיעה עמו להסדר טיעון וכו'. כיום סיטואציה כזו לא אמורה להתרחש, שכן לקורבן העבירה יש זכות לקבל מידע על הסטטוס של ההליך הפלילי, ללא יוצא מן הכלל.
לקורבן יש זכות להביע עמדה: אחת הזכויות המהותיות ביותר שהתווספו במסגרת חוק הזכויות, היא הזכות העומדת לקורבן העבירה להביע עמדה, בין אם מדובר בעמדה על הסדר טיעון שנרקם עם הנאשם, או בזכות להביע עמדה בפני וועדת שחרורים, או בפני נשיא המדינה (במקרה שמוגשת חנינה). אומנם, עמדתו של קורבן העבירה אינה אמורה להכריע את הכף, אך אמורה להישמע בפני הרשויות הרלוונטיות.
לקורבן עבירה הזכות לפרטיות: חוק הזכויות מקנה לנפגעי עבירה זכות לפרטיות. כלומר, קורבנות עבירה זכאים לכך שפרטיהם לא יפורסמו ברבים, לרבות שמותיהם ובוודאי שגם כתובת מגוריהם. עם זאת, לבית המשפט יש שיקול דעת בנושא ולעיתים הוא רשאי להורות על פרסום פרטים מזהים. גם למשטרה בתור גוף חוקר יש שיקול דעת במקרים כאלו, במיוחד כאשר הפרסום נובע מצורך חקירתי.
לקורבן עבירה יש זכות לעיין בכתב האישום: אומנם מדובר בזכות שהיא לכאורה טריוויאלית, אך לא בהכרח. בעבר, לקורבן עבירה, אפילו אם היה מדובר בקורבן של עבירת אלימות קשה (לרבות עבירת מין), לא הייתה זכות לעיין בכתב האישום אשר הוגש נגד מי שביצע נגדו את העבירה, חמורה ככל שתהיה. כיום, עם חקיקת חוק הזכויות, גם לקורבן העבירה יש זכות לעיין בכתב האישום שהוגש נגד מבצע העבירה לכאורה.
לקורבן יש זכות לקבל מידע: לקורבן העבירה יש זכות לקבל מידע על ההליך המשפטי. לדוגמא: לקורבן עבירה יש זכות לדעת על מועדי הדיון, על מועד מתן הכרעת הדין והשמעת גזר הדין. בעבר הזכות הזו לא הייתה קיימת ורק בדיעבד קורבנות עבירה היו מגלים שמבצע העבירה כלפיהם שוחרר ממעצר, או שהתביעה הגיעה עמו להסדר טיעון וכו'. כיום סיטואציה כזו לא אמורה להתרחש, שכן לקורבן העבירה יש זכות לקבל מידע על הסטטוס של ההליך הפלילי, ללא יוצא מן הכלל.
לקורבן יש זכות להביע עמדה: אחת הזכויות המהותיות ביותר שהתווספו במסגרת חוק הזכויות, היא הזכות העומדת לקורבן העבירה להביע עמדה, בין אם מדובר בעמדה על הסדר טיעון שנרקם עם הנאשם, או בזכות להביע עמדה בפני וועדת שחרורים, או בפני נשיא המדינה (במקרה שמוגשת חנינה). אומנם, עמדתו של קורבן העבירה אינה אמורה להכריע את הכף, אך אמורה להישמע בפני הרשויות הרלוונטיות.
האם קורבן עבירה יכול להיות מיוצג ע"י עורך דין?
התשובה חיובית ואפילו מומלץ לקורבן עבירה להיעזר בעורך דין. לצערנו, המציאות מעידה שהמדינה לא תמיד מיישמת באופן מיטבי את זכויותיהם של קורבנות עבירה. לכן, חשוב מאוד להיות מלווה בעורך דין מיומן, המתמחה בתחום הפלילי ובפרט בליווי וייצוג של קורבנות עבירה.
